זכויות הילד לעומת זכויות בעלי חיים

החוק אוסר חיתוך רקמה לנוי

בשנת 2001 הוסף תיקון לחוק צער בעלי חיים האוסר חיתוך ברקמה חיה של בעל חיים למטרות נוי. התיקון, שאותו יזם ח"כ זבולון אורלב, בא למגר את התופעה של בעלי כלבים גזעיים המקצצים את אוזניהם וזנבותיהם מטעמים אסתטיים.

סעיף 2 (ד) לחוק צער בעלי חיים קובע:
"לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי."

בדברי ההסבר לחוק אומר ח"כ זבולון אורלב:

"כדי לשים קץ לפגיעה מיותרת ולסבל שנגרם לבעלי החיים, מוצע לאסור בסעיף 2 לחוק טיפולים כאמור, כגון קיצוץ זנבות וחיתוך אוזניים, ולקבוע כי כל חיתוך ברקמה חיה בבעל חיים למטרות נוי, הוא בגדר התעללות." (ההדגשה שלי, ע.ש.)

הדברים יפים, כאמור, רק לבעלי חיים.

פרופ' שאול דולברג – מנהל היחידה לטיפול נמרץ ביילוד בבית החולים ליס בתל אביב - אומר בכתבה ב"הארץ" כי קרוב לוודאי שאין הצדקה רפואית למילה דרך שגרה.

על השאלה אם רופא אינו נתקל בבעיה בבואו לבצע ניתוח שאינו הכרחי מבחינה רפואית, משיב דולברג: "לא, אין בעיה. עמיתי הפלסטיקאים מתפרנסים מזה יפה". ("הארץ", 7.12.2004)

דעתי היא שניתן לראות גם בחיתוך רקמה חיה של תינוק פעולה המנוגדת לחוק, וזאת לאור הוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:

• אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

• כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.