ד"ר גונן על טכניקת האלחוש

FacebookEmailGoogle+Twitter

הקטע הבא לקוח מראיון שערכה אודטה עם ד"ר פנחס גונן, רופא מוהל, לגבי הצורך בזריקת אלחוש למניעת כאב בעת ביצוע ברית מילה.

איך זה עובד באמת

"את שואלת איך זריקת ההרדמה לא תכאיב? פשוט מאוד, צריך לדעת לעבוד, כמו בכל מקצוע, לא? תראי, זריקת ההרדמה עשויה להכאיב בגלל שלושה אלמנטים: הדקירה, ניפוח הרקמה בחומר ההרדמה והחומר עצמו, שעלול לצרוב. אז התהליך הוא, קודם כל לטבול מוצץ בתירוש ולתת לתינוק למצוץ. זה לא היין שעושה פה את העבודה, לכן התירוש המתוק טוב באותה המידה, אלא המציצה. התינוק כל כך מרוכז במציצה, שהוא מפקיר את כל האגף הדרומי שלו," מתבדח הדוקטור, אבל זה באמת ככה.

"אחר כך אני מזריק 0.4-0.3 סי-סי סקנדיקאין, שזו נגזרת של לידוקאין, אבל ללא אדרנלין, כי אסור לתת לתינוקות אדרנלין – שאמנם מכווץ כלי דם ומונע דימומים, ובגלל זה רופאי השיניים אוהבים להזריק אותו – אבל לתינוקות אסור. והמזרק, גם הוא קונץ. זה 'פרי-פרס' של חברת 'באייר,' עם מחט מספר 30, הכי דקה ועדינה שייתכן. עקיצת יתוש. ואז, כדי שלא יכאב, אני לוחץ על ידית המנוף המתוחכם של המזרק הזה איזה שמונה פעמים, סביב כל בסיס האיבר, אבל לא דוקר עוד הפעם, זה רק מבפנים, בשינוי זוויות ההזרקה, ובכל פעם זה משחרר רק 0.05 סי-סי, כמות זעירה, ובלחץ, כדי שניפוח הרקמה מהחומר לא יכאיב. רגע, מה זה כל השאלות האלה, את מתכוונת לפתוח לי סניף?" הוא צוחק. לא, אני אומרת לו, הפירוט הוא כדי שהורים יידעו מה לדרוש וכדי שלעולם לא יחפפו להם יותר את השכל ב"הזריקה כואבת יותר מהברית" האידיוטי הזה, כדי להנציח מצב אנכרוניסטי.

(מעריב NRG, בתאריך 4.6.2004)

FacebookEmailGoogle+Twitter
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה כללי.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>