ברית מילה – שאלון בסיסי

FacebookEmailGoogle+Twitter

שאלון בנושאי מידע בסיסיים לגבי ברית מילה (Jewish circumcision). מיועד לצורך בדיקת היקף ונכונות המידע שברשותך. תחת כל שאלה ישנם מספר הגדים. עליך לזהות אילו הגדים נכונים ואילו לא.


1. האם ישנם טקסי ברית מילה יהודיים שונים?

  • אין דבר כזה. חיתוך באופן אחר הוא לא יהודי.

  • ידועים כמה טקסים. כולם כוללים תפילות יהודיות וההבדלים הם באופן החיתוך. בחלקם אין כלל חיתוך. בחלקם הקזת דם סמלית. בחלקם חיתוך חלק קטן של העורלה. כולם טקסים יהודיים, יש אומרים קרובים יותר למסורת התנכית המקורית מהטקס הנוכחי.


2. מה לשון התנ"ך עצמו לגבי אופן החיתוך?

  • בתנ"ך קיימת הוראה מפורשת לבצע את כריתת עורלת איבר המין, כפי שמתבצע היום.

  • המצווה בתנ"ך מורה על ביצוע חיתוך כלשהו, לא כתוב באיזה איבר.

  • לא מתואר כלל חיתוך, לא ברור איזו מבין שלוש העורלות המופיעות בתנ"ך יש למול.

3. כמה כאב חשים תינוקות בזמן ברית מילה?

  • לרוב לא חשים כאב או כאב קל.
  • כאב עז. ברגע החיתוך נצפו שינויים דרסטיים בקצב וסדירות הדופק, ריכוזי חומרי כאב, טונוס שרירים וכד'.
  • הרבה. ההבדל בתגובות נובע מהבדלים ביכולת של התינוקות לבטא את עוצמת הכאב.
  • תינוקות שבוכים מרגישים כאב, אלו שלא בוכים לא מרגישים כאב.

4. האם ברית מילה משאירה סימנים באיבר בוגר?

  • כן. לכל הנימולים ישנה צלקת.

  • כן. עטרה של תינוק נימול עוברת התקרנות- הקשיה, חספוס, שינויי צבע ומרקם.

  • אצל נימולים רבים נמשך עור משק האשכים הגורם לשעירות החלק "התחתון" של הפין.

  • לא. המילה אינה משאירה צלקת או כל סימן אחר. האיבר אחיד, שלם ונעים יותר למגע מפין שלם.

  • כן. אצל נימולים רבים ניתן להבחין בהבדלי פיגמנטציה מעל ומתחת לצלקת.

5. האם ישנם תינוקות, פעוטות, ילדים ומבוגרים הנזקקים לטיפול רפואי לאחר ברית מילה?

  • ממש לא. בד"כ תוך יומיומיים כולם שוכחים שזה בכלל קרה.

  • כן. מקרים הדורשים טיפול מיידי לאחר ניתוח מילה הם: דימום מוגבר, זיהומים, אצירת שתן, דלקת בדרכי השתן, חיתוך חלקי עטרה, גשרי עור, הדבקויות, הרפס, נמק, צילוק בשרני.

  • כן. ישנן מספר בעיות רפואיות הקורות או מתגלות רק בגילאים מבוגרים: הצרות פי השופכה,התקרנות העטרה, חוסרי עור, אבדן הריסנית (פרנולום).

6. ע"פ ההלכה, אחרי כמה מקרי מוות באותה משפחה כתוצאה ממילה יש פטור / דחייה של המצווה?

  • אם תינוק נפטר כתוצאה ממילה, הילד הבא פטור.

  • אם שני תינוקות "רצופים" מאותה משפחה נפטרו כתוצאה מניתוח מילה, עם הילד הבא מחכים עד שיתחזק.

7. מה עדיף מוהל או רופא? -

  • מוהל עדיף על רופא מפאת ניסיונו ומהירות עבודתו.

  • רופא עדיף על מוהל מפאת השכלתו, דיוק עבודתו, ההרדמה, ביטוח.
    אין עדיפות קבועה. תלוי מי הרופא, מי המוהל, מה ניסיונו, שיטת העבודה שלו, כלי החיתוך ומצבו ביום המילה.

  • מילה על ידי רופא אינה מספיקה על פי ההלכה ויש צורך בהליך נוסף של תפילות והקזת דם המתבצע על ידי מוהל.

8. מה מעמדו ההלכתי של תינוק שנולד להורים יהודיים ועורלתו אינה מוסרת?

  • נחשב יהודי אך מצווה על החברה לנדות אותו. מנוע מלהיות בעל תפקיד בקהילה.

  • נחשב יהודי, יכול ע"פ ההלכה להיות שוחט כשר (בניגוד למחלל שבת).

  • אינו נחשב יהודי ע"פ ההלכה, אפילו אם אימו יהודיה.

9. המניעים שלי לבצע חיתוך באיבר המין של בני (בעבר או בעתיד):

  • שלא יהיה שונה. שיהיה כמו כולם. ילדים יהודים לא נימולים במדינת ישראל סובלים בוודאות מהצקות, זלזול, נידוי בקשר לאיבר מינם ואני רוצה לחסוך מבני קשיים חברתיים.
  • לא משנה. כולם עושים, אני לא אהיה זה שישבור מסורת יהודית של 4,000 שנה, כנראה יש לזה סיבה מספיק טובה, לא רוצה להיות שונה.
  • אני בהתלבטויות. זו בחירה מורכבת מבחינה רגשית.
  • לא מצאתי עד היום מניע חזק מספיק, לחיתוך בלתי הפיך באיבר המין של בני הבריא וחסר האונים.


     

    ברית מילה
    תשובות לשאלון בסיסי

     

     

    תודה שהבעת התעניינות בנושא.

     

    מפאת רגישות הנושא וחשיבותו, מומלץ לא לקבל דבר מהכתוב בהמשך כנכון, אלא לבדוק בעצמך את הנכונות והתקפות של הדברים.

     

    אין לראות בתשובות אלו המלצה לדבר, מלבד לבדיקה אישית של הנושא.

     

     

    התשובות מסודרות ע"פ סדר השאלות בשאלון הבסיסי להקלת ההתמצאות. קריאה מעמיקה של התשובות דורשת זמן ונכונות לקבל מידע חדש ברובו, על אחד הנושאים הבלתי מדוברים והקשים לעיכול בחברה הישראלית.

     

     

    אנו מאמינים כי מי שעתיד ילדיו ואופי החברה בה הוא חי חשוב לו, יוכל להתמודד עם קריאת עומס המידע להלן בהצלחה יתרה.

     

    :::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

     

     

     

    סדר התשובות

     

    1.         טקסי ברית מילה יהודיים שונים

     

    2.         המילה בתנ"ך

     

    3.         כאב בזמן המילה ולאחריה

     

    4.         סימנים מזהים של מילה באיבר בוגר

     

    5. א'      סיבוכים מיידים של ניתוח המילה

     

    5. ב'      סיבוכים מאוחרים של ניתוח המילה

     

    6.         פטור ממילה בינקות ע"פ ההלכה

     

    7.         מוהל או רופא

     

    8.         מילה ושאלת "מיהו יהודי"

     

    9.         בעיות חברתיות

     

     

     

    1. טקסי ברית מילה יהודיים שונים

     

    במאמר  עתיד המילה והיהדות מסכם ד"ר חנוך בן ימי דיונים והתלבטויות שונות לגבי הציווי התנכי המעורפל ומציע שתי חלופות לטקס יהודי כהלכתו.

     

    מתוך המאמר: "מנין למדים שברית המילה צריכה לכלול את החיתוך באיבר המין של הזכר? תוקף המצווה שאוב מבראשית י"ז, שם מצווה אברהם (י-יא): "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, המול לכם כל-זכר. ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם." והנה, בקטע זה לא מפרש הכתוב היכן למול. התנאים והאמוראים דנו לפיכך בשאלה, מאין שהחיתוך הוא דווקא בפין? מכאן אנו רואים שגם לפי המסורת אין זה מפורש שיש לחתוך את ערלת הפין, ומהי הערלה אותה יש להסיר הנו עניין לפרשנות."

     

     

    אנשים פרטיים מקיימים טקסי קבלה יהודיים אישיים, ללא חיתוך.

     

    ניתן לקרוא על טקס כזה כאן   ועל הרעיון הכללי כאן.

     

     

    2. המילה בתנ"ך

     

    מצוות המילה מופיעה בתנ"ך בספר  בראשית פרק י"ז פסוקים י?י"ד:

     

     "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל-זכר. ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם.  ובן-שמנת ימים ימול לכם כל-זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת-כסף מכל בן-נכר אשר לא מזרעך הוא.  המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם. וערל זכר אשר לא-ימול את-בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את-בריתי הפר."

     

     

    לא מופיע הסבר למילה "המול" ונגזרותיה ולא מצוין האיבר שאת בשרו יש "למול".

     

     

    המונח ערלה/ת מופיע עוד פעמיים בתנ"ך:

     

     

    ערלת הלב, אותה נאמר מפורשות למול:

     

    דברים, פרק י', פסוק ט"ז:

     

    "ומלתם, את ערלת לבבכם; וערפכם לא תקשו, עוד. "

     

     

    אוזן ערלה:

     

    ירמיהו, פרק ו', פסוק י':

     

    "על-מי אדברה ואעידה, וישמעו- הנה ערלה אוזנם, ולא יוכלו להקשיב; הנה דבר-יהוה, היה להם לחרפה- לא יחפצו-בו."

     

     

     

    3. כאב בזמן המילה ולאחריה

     

    כאב המילה נגרם מהפרדה של העורלה מהעטרה ובחיתוך של העורלה המופרדת. כל מגע נוסף לאחר מכן בפין (למשל אם נשאר עור לפריעה נוספת), גם הוא כואב לכשעצמו וכן בגלל המגע עם החתך והעטרה הפרועה.

     

    גם בעת ביצוע מציצה בפה המוהל או בתיווך שפופרת, יש כאב כי המגע (גם אם הוא קל) בפין ובעטרה הפרועה כואבים ביותר, כפי שלנו מוכר מגע מכאיב בפציעה קשה, חתך או חבלה.

     

     

    ע"פ הנחיות כל ארגוני הבריאות בעולם המערבי וכל גוף אחד שנדרש לסוגייה, אין לבצע שום פעולה פולשנית בפגים, פעוטות או ילדים, לרבות ניתוחי מילת תינוקות זכרים ללא אלחוש מקומי יעיל בזריקה, כמקובל בניתוחי מבוגרים.

     

     

    הכאבים במילת תינוקות זכרים, עברו ניטור במחקרים שונים ע"י מעקב אחרי רמת הקורטיזול בדם, לחץ הדם והדופק, בעת מילה ללא אלחוש, והוגדרו ככאב קיצוני ביותר. לעיתים התינוק נכנס להלם (שוק) כאב ומפסיק לבכות. לעיתים התינוק ישן שעות ארוכות ללא התעוררות האופיינות לו בלילה שלאחר המילה, כתגובה להלם בו הוא נתון (מכונה לעיתים  SHUT-DOWN).

     

     

    ילדים שעברו מילה ללא אלחוש יעיל, מתגלים כרגישים יותר לכאב חודשים לאחר האירוע, ע"פ המחקר הבא שפורסם ב"לנסט" (ניתן לחפשו ברשת רק ע"י מנוי או שרת של מוסד אקדמאי, למחשב ללא מנוי מתאים אין גישה):

     

     

    The lancet, Volume 345, Issue 8945, February 4th 1995, pages 2-291

     

     

    תרגום מתוך המאמר: "במחקר נבדקו תגובות ילדים בני ארבעה עד ששה חודשים לחיסונים. התנהגות הכאב של הילדים הנימולים העידה על רגישות לכאב הגדולה משמעותית מזו של הלא-נימולים, והילדים הנימולים בכו בממוצע במשך זמן ארוך כפי שלושה מזה שבכו הלא-נימולים. חלק מהילדים קיבלו שני חיסונים בזה אחר זה, וההבדלים בתגובות במקרה זה היו אף יותר קיצוניים".

     

     

    המחקר בדק הבדלים בסף כאב רק עד גיל חצי שנה.

     

     

    4. סימנים מזהים של מילה באיבר בוגר

     

     

    ישנם ארבעה סימנים נפוצים:

     

    1. צלקת

    2. שעירות בסיס הפין

    3. התקרנות העטרה

    4. שינויי פיגמנטציה

     

     

    צלקת -

     

     

    בכל ניתוח כריתת איבר ופציעה מהסוג הזה, נשארת צלקת.

     

    אחרי מילה נשארת צלקת מעגלית סביב היקף הפין, במקום בו נעשה חיתוך העורלה. גודל הצלקת וצבעה משתנים.

     

     

    שעירות בסיס הפין -

     

     

    לאחר החיתוך, נוצר מחסור בעור על הפין ונמשך עור משק האשכים על גבי בסיס הפין. תופעה זו גורמת ל"פין שעיר". רקמת העורלה מטבעה חלקה משערות.

     

     

     

    התקרנות העטרה -

     

     

    בפין נימול, העטרה חשופה ועוברת תהליכי התייבשות, הקשחה וחספוס. נימולים בגיל מבוגר דיווחו על ירידה בתחושה בעטרה, לאחר המילה.

     

     

     

    שינויי פיגמנטציה -

     

    בתהליך ההצטלקות מתרחשים שינויי פיגמנטציה בשיעורים שונים, בעטרה ובפין. ההבדלים בין הרקמה הצלקתית לרקמת האיבר המקורית, ניכרים יותר אצל כהי עור.

     

     

    לצפייה בתמונות הממחישות את הנזקים שתוארו לעיל לחצו כאן (תמונות נזקי ברית מילה באתר בן שלם)

     

     

     

     

    לסיכום: איבר מין נימול הוא המקרה היחיד בו רקמת עור מצולקת, מחוספסת, שעירה ולא אחידה, נחשבת אסתטית יותר מרקמה חלקה ואחידה.

     

     

    5. א. סיבוכים מידיים של ניתוח מילה

     

    נציג אחד עשר סיבוכים מידיים העלולים להתרחש בסבירות משתנה, סמוך לזמן המילה:

     

    1. דימום

    2.  זיהום

    3.  הלם תת נפחי

    4.  אצירת שתן

    5.  דלקת בדרכי השתן

    6.  חיתוך חלקי פין מלבד עורלה

    7.  גשרי עור

    8.  הדבקויות עור

    9.  הרפס

    10.  נמק

    11.  צילוק עבה / בשרני

     

     

    דימום -

     

    חלק הכרחי של ברית מילה ע"פ ההלכה. במקרים של דימום מוגבר ישנה סכנה שהתינוק יגיע למצב של "הלם תת נפחי". לפני מילה בינקות יש לוודא תפקודי קרישת דם ורצוי לתת ויטמין K  לתינוק.

     

     

    זיהום -

     

    הפצע הפתוח חשוף לזיהומים מקומיים המאופיינים באודם, כאב ונפיחות. הזיהום עלול לעבור במערכת כלי הדם לאזורים אחרים בגוף ולהפוך לזיהום סיסטמתי. זיהום סיסטמתי מתאפיין בחום ועלול להוביל לסיבוכים נוספים.

     

     

    הלם תת נפחי -

     

    נובע מאיבוד דם ניכר או מאיבוד נוזלים חמור (התייבשות).

     

    דימום יתר ממילה, עלול להגרם בשל קושי בקרישת הדם או פגיעה בכלי דם ראשי. בשל כמות הדם הקטנה בגוף ילוד בגיל 8 ימים (200-250 סמ"ק), קיים קושי להעריך האם איבוד הדם מסכן את התינוק. ככל שכמות הדם בתינוק יורדת כך מחמיר מצבו החימצוני שכן אין מספיק דם כדי להביא חמצן לרקמות. התינוק נעשה חיוני פחות אך הוריו סבורים  שהוטב לו כי הוא ישן או נראה רגוע.

     

     

    כשכמות החמצן המגיעה למוח יורדת, מתחילים נזקים בלתי הפיכים לרקמות חיוניות. דימום משמעותי כזה יכול להתרחש שעות לאחר הניתוח ויכול להגיע למצב קשה תוך דקות. הטיפול המיידי הוא עירוי דם, עצירת הדימום וכן מתן חמצן. אם יש חשש לדימום יתר, רצוי לא להמתין למוהל ולפנות מיד לחדר מיון.

     

     

    אצירת שתן -

     

    מצב בו השתן מיוצר כסדרו בכליות, נאסף בשלפוחית השתן, אך אינו עובר דרך צינור השופכה. קורה בשל התכווצות (ספזם) של פתח השופכה בזמן הניתוח. הסכנה היא שהשתן הנצבר יגרום לזיהומים בצינור השופכה ובכליות. אצירת שתן ממושכת עלולה לגרום גם לקרעים בשלפוחית השתן.

     

     

    במקרה והתינוק לא השתין במשך 4 שעות מהניתוח יש להחישו לחדר מיון, שם יוחדר קטטר לצינור השופכה על מנת לשחרר את הסתימה ובנוסף יבוצעו פעולות תיקון בעטרה ובפתח השופכה, אם יש צורך.

     

     

    אסור ללחוץ על הבטן על מנת להוציא שתן בכוח, פעולה זו מכאיבה ועלולה לפגוע בשלפוחית השתן.

     

     

    דלקת בדרכי השתן -

     

    לאחר המילה, על כחצי מן האיבר למעשה נותרת רקמת בשר חשופה. רקמה חשופה ומדממת היא מצע פורה לגדילת חיידקים. קיים קושי לזהות דלקת לאחר המילה, בשל חוסר הכרות עם ביטויי המצוקה של התינוק והרגלי ההשתנה שלו, כך שהדלקת יכולה להגיע לפתח השופכה ולתוך צינור השופכה. הטיפול בד"כ אנטיביוטי.

     

     

    חיתוך חלקי פין מלבד עורלה -

     

    חיתוך של חלק מהעטרה או כולה, נגרם כתוצאה משימוש רשלני ולא זהיר של מבצע הניתוח בסכין החיתוך. במקרה כזה יש לפנות את התינוק מהר ככל האפשר לבית החולים.

     

     

    גשרי עור -

     

    סיבוך קוסמטי בעיקרו. נגרם בשל הדבקות לא סימטרית. נוצר בימים הראשונים שלאחר המילה ואם מאובחן אז, ניתן יחסית בקלות לשחררם, רצוי עם אלחוש מפאת הכאב.

     

     

    הדבקויות עור -

     

    נגרמות בשל איחוי בין הרקמות הפצועות. מתרחשות בימים הראשונים לאחר המילה ועד חודשים מהמילה, כשפצעי המילה פתוחים וחסרים צלקת יציבה עליהם. הצלקת נוצרת בעזרת פיברין הנקרש באופן טבעי על רקמות פצועות וחשופות. ככל שהאבחון מוקדם יותר ותהליך ההצטלקות "צעיר" יותר, שחרור ההדבקות קל ויעיל יותר. הבדיקה יום לאחר הניתוח נועדה גם כדי למנוע המשך הדבקויות עור. הדבקויות מחמירות את חוסר העור על האיבר.

     

     

    הרפס -

     

    הידבקות בהרפס עלולה להתרחש בשלב האחרון של מילה ע"י מוהל- מציצה בפה. במידה והמוהל נשא של הרפס השפתיים, ישנה סבירות גבוהה להדבקה של איבר המין של התינוק. הדבקה ישירה לפצע בגיל כה צעיר ללא נוגדנים אצל התינוק, מאפשרת הגעה מהירה של הנגיף למוח, שעלולה לגרום לנזקים חמורים כגון פיגור, קומה ומוות.

     

     

    הסיבוך הקל ביותר הינו התקף הרפס נרחב באיברי המין וכמובן נשאות הרפס לכל החיים. התמותה מהמחלה גבוהה ביותר וגם הנותרים בחיים יוותרו לרוב עם נזקים נוירולוגיים כבדים. נגיפים וחיידקים אחרים עוברים גם בזמן המציצה בפה.

     

     

    ניתן למזער את הסכנה ע"י שימוש בשפופרת סטרילית, יש לבקש זאת במפורש מהמוהל ולוודא את השימוש בה בזמן המילה.

     

     

    נמק -

     

    סיבוך קשה ביותר ובעל השלכות מרחיקות לכת על איכות חייו של הנימול. גורם לאיבוד העטרה וחלקי פין נוספים בהם פשט הנמק.

     

     

    נמק באיבר המין לאחר מילה נגרם בשל חבישה לוחצת על האיבר לאחר המילה. חבישה לאחר מילה נחשבת לא יעילה לעצירת הדימום, מכיוון שהרקמות רכות ולא מפעילות לחץ חוזר.

     

     

    מקרה נמק לדוגמא: ח"כ ניסים זאב, מוהל, חבש את האבר בחוזקה כדי לעצור את הדימום אך התוצאה הייתה נמק שגרם לאובדן של שני־שלישים מאבר המין.

     

     

    קישור לידיעה שפורסמה באתר Ynet על המקרה של חבר כנסת ניסים זאב

     

     

    צילוק עבה / בשרני -

     

    סיבוך נובע מאופי ההצטלקות של עור הנימול ואינו תלוי במבצע. נגרם בשל בעיה תורשתית של הפרעה בריפוי פצע ויצירת צלקת עודפת. תאי הצלקת ממשיכים להתחלק ברמות שונות ונוצר גידול עור שפיר במקום הצלקת.

     

     

    במילה בינקות לא ניתן למזער את הסיכון. מילה בגיל מאוחר יכולה להיעשות עם תפרים, ליצירת צלקת צרה הרבה יותר.

     

     

    5. ב. סיבוכים מאוחרים של ניתוח מילה

     

    נציג ארבעה סיבוכים מאוחרים העלולים להתרחש בסבירות משתנה, שנים מזמן המילה:

     

    1. הצרות פתח השופכה

    2. התקרנות

    3. חוסר עור בפין

    4. אבדן הריסנית

     

     

    הצרות פתח השופכה -

     

    גורמת לאצירת שתן אצל פעוטות בעיקר. זו תגובת הגוף לחשיפת העטרה לחיכוכים חיצוניים ותגובה למגע רציף עם שתן בחיתול.

     

    בשל ההפרעה לזרימת השתן, ההיצרות עלולה לגרום בעיה בריקון השלפוחית, דלקות חוזרות בדרכי השתן, ריפלוקס (חזרת שתן לכליות), הרחבת אגני כליה, דלקות כליה חוזרות ואי ספיקת כליות.

     

     

    הטיפול הוא ניתוח הרחבה המבוצע בהרדמה מלאה. ההערכה המחקרית נכון ל- 2006, היא כי זה סיבוך זה קיים אצל 5-10% מהנימולים. יתכן ולהצרות פתח השופכה יש קשר להרטבת לילה.

     

     

    מחקר ממישיגן בנוגע לשכיחות הצרות פי השופכה אצל נימולים.

     

    מאמר  בו מוזכר המצב, השכיחות והטיפול בהצרות פתח השופכה.

     

     

    התקרנות -

     

    תהליך מתמשך ואקטיבי הנובע מאופי תגובת עור העטרה החשוף. עור העטרה הטבעי הינו רירית דקה ודלה בתאי קראטין, המוגנת רוב הזמן ע"י העורלה ודומה בתכונותיה לרירית העפעף הפנימי בעין. רירית זו מתפתחת כחלק מהפרדות העורלה עד גיל חמש לערך.

     

     

    כאשר העורלה נכרתת, לא נוצרת הרירית ובמקום זה נוצרת רקמה קרנית בשבועות הראשונים לאחר המילה. התקרנות היא תגובת העור לחשיפה ולשפשוף המתמיד בתחתונים/חיתול. תהליך זה נמשך החל מהשלב בו נוצרת רקמת צלקת יציבה ולמשך כל חיי הגבר. ככל שהחיכוך עולה (הילד מתחיל ללכת, לרוץ) התהליך מתגבר.

     

     

    ככל ששכבת תאי הקראטין הנוצרת על העטרה עבה יותר, ישנה ירידה במידת התחושה בעטרה, לעיתים עד צורך במגע חזק  בעטרה על-מנת להגיע לסיפוק מיני. (תמונות קודם, תחת הכותרת "סימנים מזהים בפין נימול").

     

     

    חוסר עור בפין -

     

    נגרם בשל כריתת יתר של העורלה או התכווצות רבה של הצלקת לאחר התייצבותה. הסיבוך מתגלה בד"כ רק לאחר סיום גיל ההתבגרות. חוסר עור מוגזם גורם לקשיים בזקפה וכאבים. ניתן לשפר את המצב ע"י תהליך שחזור עורלה הנמשך כמה חודשים וכרוך בכאבים. קשה להעריך בגיל 8 ימים, כמה עור יחסר למבוגר.

     

     

    מילה בינקות עלולה לגרום לחלק מהפין להשאר בגוף בשל העדר מספיק עור להכילו ונוצרת תופעת "פין חבוי" (או "פין קבור").

     

     

    בניתוח מילה בגיל מאוחר בד"כ ניתן לשלוט טוב יותר על כמות העור המוסרת.

     

     

    אבדן הריסנית (Frenulum) -

     

    אינו סיבוך קלאסי כי אם תוצאה הכרחית ובלתי הפיכה של מילה בינקות. גורם לירידה ודאית בהנאה המינית של נימולים. הסבר על הריסנית בהמשך, תחת הכותרת "ריסנית".

     

     

    הרס הריסנית בניתוח מילה בינקות מתחיל בשלב ההפרדה בין העורלה לפין. המקל המפריד פוגע גם בריסנית שנקרעת תוך כדי ההפרדה, תוך כאב רב. בשלבים של משיכת העורלה, חיתוכה והפריעה, הנזק מחמיר.

     

     

    ניתן להקטין את הנזק ע"י דחיית הניתוח לאחר הפרדות העורלה (בגילאים 3-7 שנים) ובקשה מפורשת מהמנתח לשמור על הריסנית.

     

     

    6. פטור ממילה בינקות

     

    ע"פ משנה תורה, ספר אהבה, הלכות מילה, א י"ט: "אישה שמלה בנה ראשון ומת מחמת המילה שהכשילה את כוחו, וכן מלה את השני ומת כן מחמת המילה, בין מבעל זה, בין מבעל אחר–הרי זו לא תמול את השלישי בזמנו, אלא ממתינין לו עד שיגדיל מעט ויתחזק כוחו."

     

     

    7. מוהל או רופא

     

    מי אתה היית מעדיף שיבצע בך היום ניתוח כריתת איבר?

     

    האם הרדמה בשעת ניתוח כירורגי היא חיונית עבורך כיום?

     

    האם היית מבצע על עצמך ניתוח אצל אדם שלא עבר הסמכה רפואית, אינו ערוך להתמודד עם סיבוכים ואינו מבוטח?

     

     

    8. מילה ושאלת "מיהו יהודי"

     

    טעות נפוצה היא שבעלי פין שלם אינם יהודים. ההגדרה כיום ומזה זמן רב היא שיהודי הינו מי שאימו יהודיה ללא תלות במילוי מצוות כלשהן.

     

     

    מעמדו של הערל כנראה תמיד היה עדיף על מעמדו של היהודי מחלל השבת. מומלץ לקרוא על כך בקורס של צבי זהר באוניברסיטת בר אילן (אינו מופיע כעת ברשת).

     

    בשו"ע הלכות שחיטה ס"ב נפסק כי מחלל שבת שחיטתו פסולה והערל שלא מל שחיטתו כשרה. כלומר, אם מחלל שבת שוחט אסור לאכול את הבהמה כי הוא נחשב לגוי, אבל מותר לאכול מה שנשחט על ידי יהודי ערל שלא נימול.

     

     

    ע"פ ההלכה יהודי שמת לא נימול במזיד, חל עליו עונש "כרת". האחריות למילה לפני גיל בר-מצווה חלה על אביו של הילד ואם יתום אז על בית הדין, ואם אחרי גיל מצווה אז עליו. לאור תחומי האחריות האלו, יש מחלוקות על מי חל הכרת ומתי.

     

     

    יש עוד 35 מצבים נוספים עליהם יש עונש כרת, בין היתר, אי שמירת שבת, אכילת חמץ בפסח, אי שמירת נידה, אכילת מזון לא כשר, מי שלא מתענה ביום כיפור ועוד ועוד . . .

     

     

    על אף אזכוריו הרבים של עונש כרת טיבו של העונש עצמו לא ברור, מי מבצע את העונש הזה , תזמון הביצוע וכו`.

     

     

    9. מניעים למילה

     

    החשש משונות חברתית שתגרום קושי לילד הלא נימול בחברה הישראלית, הוא כיום מניע עיקרי לביצוע ניתוח הסרת עורלה, בקרב אנשים שאינם שומרי הלכה (חילונים ו"שומרי מסורת").

     

    הסברה היא, כי ילד לא נימול יסבול קשות מלגלוג, נידוי וחיים קשים באופן כללי בשל המצאות עורלתו על פינו.

     

     

    כלומר, שונות ולו באיבר פרטי, בעיני רבים, מתפרשת כמקור ודאי לקשיים וסבל. עשיית הניתוח מאפשרת התעלמות מהמשמעות החברתית הרחבה של מניע זה ובפועל מבססת דפוסי התנהגות חברתיים, המונעים ע"י "מה נורמטיבי כרגע" בלבד, אצל ילדים ומבוגרים.

     

     

    מניע זה מחוזק ע"י הסברים, כי מילה היא ניתוח יהודי עתיק ובטוח, המוסיף בריאות לבן, משפר את מראה האיבר, אינו כואב ואינו פוגע בהנאה מינית.

     

     

    במציאות, הניתוח מיותר, מזיק, כואב ואין כל עדויות לקושי חברתי של לא נימולים, אף-על-פי שידועים מעל 3000  ילידי הארץ שלמים בגילאים שונים חלקם בוגרים אחרי צבא.

     

     

    קה"ל  היא קבוצת הורים לילדים לא נימולים בישראל. הקבוצה מקיימת מפגשים להורים לילדים לא נימולים ולהורים המתלבטים וחוששים. למי שהחשש לשלומו החברתי של הילד ושלו עצמו מקנן בו, מומלץ להגיע למפגש ולבחון את הרלוונטיות של החששות האלו כיום.

     

     

    ניתן לקרוא סיפורים אישיים של הורים לילדים לא נימולים בפורום "מוותרים על ברית מילה"  בפורטל "תפוז".

     

     

    כאן ניתן לקרוא תשובות של ילדים לא נימולים לשאלון על חייהם שנערך בשנת 2000.

     

     

    כאן  ראיון ב- ynet עם ישראלי בוגר לא נימול.

     

     

    מאידך ישנן עדויות רבות מספור על קשיים חברתיים, משפחתיים וזוגיים, בהם נתקלים הורים מתלבטים והורים שמעדיפים לוותר על החיתוך.

     

     

    יתכן והחשש החברתי לשלום הילד, הוא השלכה של החשש החברתי לשלום ההורה. החשש החזק אותו ניתן לסכם בשתי מילים: מה יגידו ?

     

     

    לחץ חברתי, משפחתי או זוגי, על הורה/ים לחתוך את איבר המין של תינוקם, הוא בידי אנשים בוגרים, אחראים, בעלי יכולות תקשורת מפותחות והשאלה האם ניתן יהיה לתמוך בהורים המעונינים לוותר על חיתוך איבר המין של תינוקם, היא שאלה של החברה הבוגרת ולא של חברת הילדים.

     

     

    התקדמות היהדות לכיוון הומאני ואנושי יותר, תלויה בכוחם ובאומץ ליבם של יהודים חילונים ושומרי מסורת להפסיק את ההשתקה סביב נזקי הברית ("לא שמעתי אף אחד מתלונן"), להפסיק את האמונה האוטומאטית לשמועות בלתי מבוססות, הנוגעות למעשה אכזרי למדי בילדנו הרכים ולדון בנושא באופן יציב, אחראי וקשוב.

     

     

    לעיון נוסף: הערך "לחץ משפחה וחברים לביצוע מילה" במילון המונחים של פורום "מוותרים על ברית מילה" בתפוז. מומלץ להיכנס לקישורים בתחתית הערך.

     

     
    :::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

     

     

    חומר קריאה מומלץ:

     

                                      קורבן הברית

     

    מאת ד"ר חנוך בן ימי

     

                       

     

    כל מה שלא רציתם לדעת על ברית מילה

     

    מאת ד"ר אבשלום זוסמן-דיסקין

     

     

     

                                            עורלה גויים

     

    מאת גלי וולוצקי

     

     

     

    אתרים בעברית:

     

    אף מילה

     

    גונן על הילד

     

    פורום "מוותרים על ברית מילה"

     

     

    :::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::


FacebookEmailGoogle+Twitter
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה שאלוני ברית מילה.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

תגובה אחת על ברית מילה – שאלון בסיסי

  1. מאת איריס מירב‏:

    כיום גם חברינו השכנים הערבים המוסלמים מבצעים את טבח ברית המילה בגיל 8 ימים.(פעם היו מבצעים זאת בגיל 13). זו כלל לא מצווה שמייחדת את העם היהודי. הערבים הישראלים משתמשים אף בשירותי המוהלים החובבנים שלנו, שלא למדו רפואה וכרורגייה, והמבצעים ניתוחים אלה בתנאי שדה בלתי סטריליים. רוב אוכלוסיית העולם הפרימיטיבית מבצעת טבח זה.- ערבים מוסלמים, בדואים, שבטים אפריקאים ביבשת השחורה וכיו"ב. הבדואים עושים ברית מילה גם לנשים, כורתים לילדות הקטנות את הדגדגן בטרם יגלו את פלאי התשוקה המינית. גם גבר ללא עורלה אינו חווה הנאה מושלמת ממין. כשיש זיקפה, הפין של הנימול ושל הערל נראים בדיוק אותו הדבר, בעת הזיקפה העורלה נמתחת ומכסה את כל הפין. העורלה מתנועעת אז למעלה ולמטה ומענגת את הגבר ואת האישה… חז"ל פרשו יפה את סיפור דינה בת יעקב, שנאנסה ע"י שכם בן חמור שהיה ערל. חרף האונס חפצה בו דינה והעדיפה להישאר בביתו. אחיה, שמעון ולוי, באו לקחתה משם בכוח. על כך נתנו חז"ל את פירושם המאלף לפיו: " הנבעלת מן הערל קשה לפרוש". אין ספק שהאישה נהנית הרבה יותר במשגל עם גבר עם עורלה, שלא עבר את כריתת המנגנון המופלא. העורלה אינה פיסת עור מיותרת. זהו מנגנון תנועתי מופלא שנע למעלה ולמטה בעת הזיקפה ומענג את בני הזוג. גבר ללא עורלה אינו חווה מין אמיתי, כדברי הרמב"ם, שהיה רופא דגול במקצועו, בספרו מורה נבוכים:"..'..'אחד הטעמים למילה למעט את המשגל ולהחליש את האיבר הזה כדי שימעיט לעשות זאת ויתאפק ככל יכולתו".."ההחלשה הגופנית הנגרמת לאיבר זה היא המטרה המכוונת".."לא בטלה בגלל המילה הולדת הצאצאים אבל מתמעטת בעטייה סערת הרגשות והתאווה היתרה על הדרוש… אין ספק שהמילה מחלישה את כוח הקישוי ולעיתים קרובות ממעיטה את ההנאה".."מפני שכאשר מטיפים דם מן האיבר ומסירים את המגן שלו בראשית גדילתו הוא נחלש בלי ספק". ברית המילה כלל אינה מופיעה בעשרת הדיברות, שכן זו כלל אינה נדרשת מהעם.. ברית מילה במקרא משמעותה לכרות את העורלה שבלב, ככתוב בספר דברים פרק י': "ומלתם את עורלת לבבכם".לא בכדי מצווה הזוייה זו אינה מופיעה שם, להבהיר לעם ישראל כי אלהים אינו חפץ במעשה מסוכן ומיותר שכזה. יש לבצע כריתה לעורלת הלב בלבד ולא לעורלת הפין.עלינו לא להתאכזר איש לרעהו ולעשות מעשים טובים,ככתוב: "ואהבת לרעך כמוך". כל הסיפור בתורה על המילה הברברית הקבוצתית של אנשי שכם מעיד על הטירוף והאכזריות שבטבח ברית המילה. .גם ביום הכיפורים אנו מצווים לענות את הנפש ולא את הגוף,ככתוב בספר ישעיהו פרק נ"ח, " "הכזה יהיה צום אבחרהו,יום ענות אדם נפשו?….הלוא זה צום אבחרהו- פתח חרצובות רשע …פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית….". אין לנו דוגמאות של סיפורים חיוביים על אבותינו – קין רצח את הבל אחיו , דוד נאף עם בת שבע ושלח את בעלה למות בשדה הקרב, שלמה ואלף נשותיו, שאול ניסה להרוג את דוד, לאברהם הייתה פילגש בשם הגר,במקום לסייע לאישתו להתגבר על צער העקרות וכיו"ב. הסיפור על כריתת העורלות המשפיל בתורה מבחיל ומצמרר. סיפור זה מייצג היטב את הפרודיה על הטקס המשפיל של טבח ברית המילה, שנעשה עד היום לתינוקות חסרי הישע, ללא הרדמה, לעיני הקהל הנבער המצחקק.שממלא את בטנו בעופות שחוטים ונהנה מסבלו של התינוק האומלל. זאת לצלילי מזמורים חזניים שנועדו להאפיל על בכיו וסבלו של התינוק חסר הישע. אנו האויבים הכי גדולים של ילדינו שפוגעים בהנאתם העתידית ממין תקין, כפי שברא הטבע. טבח זה כרוך בכאבים עזים לתינוק, שמרגיש את כל הכריתה, סובל עינויי תופת, ללא הרדמה. זהו פשע נתעב הכרוך בסטייה מינית חולנית. גולת הכותרת לטירוף טבח ברית המילה הינה מציצת הפין המדמם לעיני הקהל המצחקק, פעולה חולנית, שגורמת לתינוק במקרים רבים להרפס, עקב פיו המזוהם של המוהל הנוכל. גם המצווה לקבור את העורלה באדמה היא הזויה ומעידה על נבערות ופרימיטיביות, הלכה שאין מקומה בחלקנו. ממליצה לצפות בסרטונים מאלפים על הקיר שלי בפיסבוק. הקלד – איריס ניצה מירב.