פרסומת

בקרו את בובות צומי

ההיבט הרפואי

ברית מילה היא ניתוח המבוצע באיבר מין בריא, וכתוצאה מהפרוצדורה אובדים לעד תפקודי העורלה (foreskin). מכיוון שהפעולה מבוצעת בתינוק בן שמונה ימים, בשלב שבו העורלה עדיין מחוברת ודבוקה לעטרה ברקמה, חייב המוהל לבצע את פעולת החציצה או ההפרדה. בפעולה זו משחיל המוהל אל פתח העורלה מכשיר מתכתי מוארך ומבתק בתנועה סיבובית את הרקמה המחברת בין העורלה לעטרה כדי שאפשר יהיה למשוך את העורלה ולחתוך אותה. כאשר ברית מילה מבוצעת בגיל שבו כבר נפרדה העורלה באופן טבעי מהעטרה (בדרך כלל בגיל שלוש ומעלה) הניתוח אינו כולל את ביתוק הרקמה המחברת בין העורלה לעטרה ולכן פחות מסוכן.

מבחינה רפואית, יש לכרות איבר מהגוף או לנתחו רק אם הוא חולה. ביצוע שינוי כירורגי באיבר מין בריא ללא נחיצות רפואית ובנסיבות שבהן המנותח עצמו אינו מסוגל לתת הסכמה מדעת אינו מתיישב עם עקרונות היסוד של האתיקה הרפואית (Bioethics). במלים אחרות, רופא המבצע ניתוח של כריתת רקמה בריאה באדם בריא שמפאת גילו הצעיר אינו מסוגל לתת הסכמה מודעת ומושכלת לניתוח מועל בעקרונות המוסר של מקצוע הרפואה.

ארגוני רופאים רבים בעולם המערבי נדרשו לסוגיית המילה, ולאחר שבדקו את כל המחקרים שנעשו בנושא, קבעו שאין הצדקה רפואית למילה שגרתית בילודים.

קישורים

• עמדת אגודות רפואיות לגבי ברית מילה - מאת ד"ר חנוך בן-ימי מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב

• שינוי גופו של תינוק: האתיקה של מילת ילודים זכרים - מאת מרגרט סאמרוויל, פרופ' למשפטים ולרפואה

הרדמה

הרדמה מקומית היא חיונית למניעת כאב מהתינוק במהלך הברית. אני הופתעתי והזדעזעתי לגלות שמדינת ישראל יוצאת באופן רשמי נגד השימוש בחומרי הרדמה במהלך ברית המילה מהטעם שזה מסכן את חיי התינוק. לעומת זאת, בכל הנוגע למניעת כאב בכל טיפול אחר בילדים, הוציא משרד הבריאות הנחיות לפיהן: "כל פעולה רפואית העלולה לגרום לכאב ולסבל של ילדים או לאי שקט היוצר קושי בביצוע הפעולה מחייב ביצוע סדציה (הרגעה) או הרדמה בהתאם לשיקול דעת רפואי". ("הארץ")

הנה כמה דעות, לכאן ולכאן, בנושא ההרדמה בעת ביצוע ברית מילה:

• משרד הבריאות: "ברית בהרדמה מסכנת את התינוק"
  ("מעריב", 5.7.2005)

• "ברית מילה בהרדמה זה גימיק מסחרי"
  ד"ר סיריל פיין, רופא מוהל

• "תינוקות שעברו ברית מילה ללא אלחוש הראו סימני מצוקה בולטים יותר בזמן החיסונים השגרתיים בגיל 4-6 חודשים"
  פרופ' שאול דולברג, רופא מוהל

• "אחד העקרונות החשובים בברית הוא מניעת כאב"
  ד"ר עודד קסלר, רופא מוהל

• מניעת כאב בברית מילה
  ד"ר גדעון קרפלוס, רופא מוהל

• ד"ר גונן מסביר את טכניקת ההרדמה
  (בראיון לאודטה, "NRG מעריב", 4.6.2004)

• ברית מילה: כך תמנעו בעיות רפואיות ותקטינו הכאב
  (5.3.2005, Ynet)

• טראומת ההזרקה המיותרת
  המוהל יחזקאל קיין
   

רופא או מוהל

שיקולים בעד בחירת רופא לביצוע ברית מילה:

• היתר לתת זריקת אילחוש: רופא רשאי לתת זריקת אילחוש, מוהל אינו רשאי לעשות זאת. חשוב לציין כי הוועדה הבין משרדית לפיקוח על מוהלים מתנגדת למתן זריקת אלחוש, ועל כן אינה כוללת במאגר המוהלים המוסמכים רופאים, כגון ד"ר גונן (על אף היותו אדם חרדי), הנותנים זריקת אלחוש.

• הכשרה רפואית מלאה ומכאן גם יכולת להתמודד עם סיבוכים ולבצע תפרים במקרה הצורך.

• עבודה בתנאי סטריליזציה אופטימליים: רופאים כמובן אינם מבצעים את מציצת הדם בפה מהפין הנימול לאחר חיתוך העורלה, נוהג המבוצע על ידי מוהלים רבים. רופאים עובדים עם כפפות מנתחים, ואילו מוהלים מסורתיים אינם עובדים עם כפפות ומבצעים את שלב הפריעה בציפורן האגודל המושחזת לחוד במיוחד למטרה זו.

• ביטוח מקצועי: לרופא יש ביטוח מקצועי, כך שבמקרה של רשלנות רפואית בביצוע ברית מילה ניתן לתבוע ולקבל פיצוי מחברת הביטוח שלו גם אם הרופא עצמו חסר אמצעים. מוהלים מסורתיים אינם מבוטחים בביצוע מקצועי. אם מוהל גורם לנזק לאיבר המין של התינוק, ניתן אמנם להגיש נגדו תביעה, אך אם הוא חסר אמצעים לא ניתן יהיה לגבות את הפיצויים שפסק בית המשפט.

• פיקוח: על רופאים קיים פיקוח מקצועי. לגבי מוהלים - אמנם מונתה ועדה בין משרדית לפיקוח על מוהלים, אך בחוק לא קיים כל הסדר בעניין זה, ולכן כל אדם רשאי עקרונית לעסוק במקצוע. נוצר אפוא מצב שבישראל פועלים כיום מוהלים רבים ללא הסמכה ורישוי וכמובן ללא פיקוח. ראו בהקשר זה את הכתבה "מועלים בתפקידם", שפורסמה במעריב NRG, ב- 12.6.2003: "עשרות מוהלים פועלים בדרום. לרובם אין בכלל רישיון מטעם הרבנות הראשית".

קישורים: רשימת רופאים מוהלים כירורגים

חזרה לראש הדף