אני אוהבת עורלות, או: למה אני מעדיפה גברים עם איבר מין שלם

FacebookEmailGoogle+Twitter

אוברי טרון מספרת מניסיונה האישי מדוע היא נהנית יותר מיחסי מין עם גבר בעל פין שלם (שלא עבר ברית מילה), מה התפקיד של העורלה ביחסי המין, ומה הנזק של ברית מילה מבחינת ההנאה של בני הזוג.

הסרטון מלווה בכתוביות בעברית (בתרגומי). אם הכתוביות לא מופיעות באופן אוטומטי, אפשר להפעילן בלחיצה על כפתור הכתוביות בתחתית הסרטון.

להלן תמלול הסרטון:

אני אוהבת עורלות. הלוואי שיכולתי להסתפק באמירה הזאת. אבל, למרבה הצער, צריך לערוך כאן השוואה, וזאת לא השוואה בין שני פינים טבעיים. אם זאת היתה השוואה בין שני פינים טבעיים, לא הייתי טורחת לספר לאנשים למה אני מעדיפה פין כזה על פני האחר. אבל, בגלל שמעורב בסיפור הזה שימוש בכוח, ובגלל שאני פעילה שמתנגדת לשימוש בכוח הזה, אני חייבת גם להגיד שאני לא יכולה ליהנות לגמרי ממין נימול, ואני צריכה להסביר למה. אני מביאה כאן את דעתי האישית, ולא חייבים להסכים איתה כדי להבין שמילה בכפייה זה דבר פסול; אבל זאת רק דוגמה נוספת לכך שכריתה שכופים על גופו של אדם משפיעה על עוד אנשים חוץ מהאדם שהחיתוך נעשה בגופו.

כשהתחלתי להיות פעילה מבחינה מינית, לא הרגשתי נוח לגעת בפין של החבר שלי. משהו פשוט לא הסתדר לי. למרות שהוא אמר שהוא נהנה מזה, אני הרגשתי שמה שאני עושה בטח כואב. לא ידעתי כמה חזק המגע שלי צריך להיות, והחיכוך גרם לי רתיעה שאפילו לא הבנתי את טיבה. אבל בפעם הראשונה שליטפתי פין שלם, מיד הבנתי הכל! כל ההיסוסים או החששות שאני עושה משהו לא בסדר נעלמו. זה היה סקסי וזורם. קלטתי שיש הבדל גדול והתחלתי לשים לב. למזלי, רבים מבני הזוג שלי היו עם פין שלם, אז הנה מה שלמדתי על עצמי, ועל שני סוגי הפינים.

ההרגשה של להיות מחוברת, זה מה שאני הכי אוהבת בסקס. למעשה, זה מהווה בערך 80% מהריגוש המיני שלי. אינטימיות זה העיקר; הפעולות הפיזיות הן רק הדרך שלי להגיע לשם. אז אם אני לא מרגישה מחוברת, האקט הפיזי פחות מהנה, פשוט כך.

אני מאוד אוראלית. כלומר, כשאני משתמשת בפה שלי זה מעורר אותי מינית בגדול. יש בזה משהו נורא אינטימי. בגלל זה אני לא יכולה לצאת עם מישהו שמעשן. נשיקות צריכות להיות עמוקות וסקסיות, וטעם של ריאות לא בריאות ממש מפריע לזה. כשאני מוצצת, אני לא מבצעת שירות שמטרתו היחידה היא גירוי הפין. אני מתחברת, ומתנה אהבים עם הפה שלי. אני לגמרי שם, נהנית מכל מה שיש ברגע הזה. אני אוהבת להתבונן בפין, להריח אותו, להרגיש אותו, ולטעום אותו. אני בתוך ריקוד, שמורכב ממגוון גדול של תנועות. אם העורלה לא קיימת, בריקוד שלי יש פחות תנועות; זה פחות מהנה, אבל לא זו הבעיה העיקרית. כאדם יש בי הרבה חמלה. בגלל זה אני יוצאת נגד פגיעה בזכויות אדם. כאשר רומסים זכויות יסוד של מישהו, אני חווה את זה כמעט כרמיסה של זכויותי. אני רגישה, והמחשבה על כאב גורמת לי למצוקה. המחשבה על תינוק שכופים עליו לסבול כאב… טוב, הבנתם את הרעיון.

כשגיליתי איך מבוצעת המילה, הייתי מאוד נסערת (קרי, בכיתי כל הלילה). לאחר מכן, כשהייתי מוצצת לגבר שעבר מילה, ההוכחה הפיזית (צלקת במקום עורלה, וייתכן שגם נזק נוסף) של העינוי שהוא עבר כתינוק הרסה לי מייד את מצב הרוח. איך אני יכולה להתחבר עם זה? הייתי חייבת לעשות לעצמי רגרסיה למצב לא בוגר. הייתי חייבת להחזיר את עצמי למצב שהייתי בו לפני שהבנתי איך מבוצעת המילה. הייתי חייבת למחוק זמנית מהזיכרון את מה שלמדתי. הייתי חייבת לשכוח את מה שראיתי, כשרציתי להתחבר על ידי התבוננות. לשכוח את מה שהרגשתי, כשרציתי להרגיש. כאילו נאלצתי להקהות את חושי, להקים חומה מול המציאות. זה עבד, והצלחתי להרגיש מחוברת וליהנות, אבל זה אילץ אותי להעמיד פנים שאני מישהו אחר. זו לא אני שהצליחה להתחבר; זו היתה אני של לפני כמה חודשים, או שנים.

ככל שגדל המרחק ביני לבין מי שהייתי, מבחינת הזמן החולף והשינויים שעברתי, שלא לדבר על הדברים שלמדתי, הפכה המשימה הזו של להעמיד פנים לקשה יותר ויותר. המשמעות של אינטימיות ברגע הזה היא להיטמע לגמרי בגופו של האחר. לנסות להתחבר כשברקע מנסרת כל הזמן תזכורת על חלקים שנכרתו בכוח מגופו של תינוק צורח זה בלתי אפשרי. היום למצוא בתוכי את זו שיכולה לעשות את זה, נהיה כל כך קשה שעייפתי מלנסות.

השינויים שהמילה גורמת ליחסי המין הם דרסטיים ונרחבים. אני לא אמנה כאן את כולם, אבל אדבר על השינויים המכניים שמשפיעים עלי הכי הרבה. ברגע שהגבר חודר, העור של העורלה מופשל לאחור אל בסיס הפין, וכשמתבצעת תנועה החוצה, מה שמחליק במעלה הפין זו העורלה, ולא עור הנרתיק. וזה שומר על הלחות בפנים. לעומת זאת, בלי עורלה, הפין נמשך החוצה עם כל תנועה ונחשף לאוויר ושם הוא מתייבש. לא זו בלבד שיש סכנה של התייבשות, אלא יש גם חיכוך. דרך אגב, העצבים המגיבים מינית בנרתיק הם עצבים הרגישים ללחץ ולא לחיכוך. אמנם יש נשים שמוצאות שהחיכוך הוא תחושה שמעוררת אותן מינית מבחינה פסיכולוגית כי הוא מזכיר להן מה קורה שם למטה, אבל אני מוצאת שהחיכוך הוא בגדר הסחה ולעתים קרובות כואב.

בעורלה יש עשרות אלפי קצות עצבים. כאשר היא מופשלת, לגבר יש תחושה בחלק התחתון של גזע הפין, ולכן התנועות שלו קצרות והפין נשאר בעומק הנרתיק, מה ששומר על הקִרבה והאינטימיות בין בני הזוג. גבר נימול, לעומת זאת, בדרך כלל רוצה לגרות את העטרה בכך שהוא מושך אותה החוצה אל פתח הנרתיק הצר יותר, בגלל שהעטרה היא האזור הרגיש ביותר שנותר בפין לאחר שהעורלה נכרתה. התנועות הארוכות יותר יוצרות תחושה של ריחוק, ועלולות לגרום לכניסה של אוויר לתוך הנרתיק (וזה משהו שאני שונאת).

כשדעתי מוסחת בגלל כל התחושות והמחשבות הלא נעימות הללו, אז אני לא באמת מחוברת; אני לא באמת נוכחת. במקום להיות בתוך האינטימיות אני מתמודדת עם הלחץ שנוצר בראשי מהמצב. לכן, בגלל שאינטימיות היא חלק גדול ממה שהופך את התחושות שלי למענגות, אז אני פשוט לא נהנית כפי שיכולתי ליהנות, ולפעמים זה מגיע למצב שאני בכלל לא נהנית. ואל תשכחו, כל ההבדלים האלה מזכירים לי את הסיבה, ואז אני נזרקת שוב לתמונה של תינוקות צורחים.

הלב שלי נשבר מהמחשבה שהדברים שאני אומרת עלולים לגרום לגבר כלשהו להרגיש רע. מטבע הדברים, יש הבדלים בין גברים, נימולים או לא, ויש הרבה גורמים אחרים שהופכים את הסקס לטוב או לרע. לגבי הרבה נשים, הנושאים שאני מעלה כאן לא משפיעים עליהן באותה מידה, או לא משפיעים עליהן בכלל. אבל אני חייבת לומר בכנות, שככל שהתנועה למען שלמות אברי המין גדלה יותר ויותר נשים מבינות למה לפעמים הן מרגישות שהסקס היה לא נעים או כואב. אני משתפת אתכם כי זאת האמת, ובגלל שצריך להראות שכאב המילה הוא לא רגעי, וגם לא בלעדי לגבר שעבר את המילה.

עבורי לגלות את האמת היה רגע די קודר וכואב, אבל לשמחתי, באותו לילה התוודעתי גם לאפשרות של שחזור העורלה וזאת היתה בשבילי נחמה פורתא לדעת שגבר שמרגיש את האובדן הזה יכול לעשות משהו בנדון. אני יודעת שזה לא פתרון מושלם, אבל כשאני צריכה לבשר לגבר שלא יודע מה הוא איבד את הבשורה המרה, אני שמחה שאני יכולה להגיש לו את זה עטוף במעט תקווה: אפשר לשפר את המצב!

אוברי טרון
14 במרץ 2011

FacebookEmailGoogle+Twitter
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה כללי.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

2 תגובות על אני אוהבת עורלות, או: למה אני מעדיפה גברים עם איבר מין שלם

  1. מאת מיכל צור‏:

    שחזור העורלה לא יכול להועיל לגבר הנימול, אי אפשר להחזיר קצות עצבים, הפרשת הסמגמא, בלוטות הורמונאליות, כלי דם ורגישות של העורלה לאדם שאיבד אותה לצערי, כל הכבוד על האומץ להביא כך את הדברים האינטימיים הללו, תודה